<h1>ספר האסופות מכת"י נוסח שטרות סימן תק"א</h1>
<h2>דף פה.</h2>
פירוש לגטין וסדורו של גט כהלכתו כתקון חכמים. מאן דכתיב גיטא לדביתהו ניפסוק מגילתא כשיעור גט והדר ליכתוב ביה גיטא ואי פסיק ליה לבתר מיפסיל דכת' וכתב ונתן מי שאינו מחוסר אלא כתיבה ונתינה יצא זה שמחוסר כתיבה חתיכה ונתינה, וצריך שיניח בין שיטה לשיטה כמלא שיטה, והאיש צריך שיקח הקולמוס והקלף ודיו ויתנום לסופר ויאמר לו לסופר בפני עדים כשרים שאינם קרובים זה לזה ולא לבעל ולא לאשה כתוב לי גט לפלנית אשתי וקח דיו זה וקלף זה והקולמוס שתהא מותרת לכל אדם, וצריך שיאמר (לשלשה) [לשני] עדים אתם חתומו, ואם רוצה שיחתום הסופר עמהם יצוה גם לו שיחתום עמהם, ואם אין שם אלא סופר ועד אחד יצוה לסופר לכתוב ולחתום, וגם יצוה לאותו עד לחתום עמו ודיו [...] והמגלה צריכה להיות ארכה יותר על רחבה דומיא דספר, וצריכה שירטוט ומניין השירטוטין שנים עשר כמנין ג"ט, ואין העדים חותמין אלא זה בפני זה, וצריך שיחתמו שניהם בשיטה אחת, [...נהגינ' הכי ... חותמין זה תחת זה בראש השיטות]. ואם הבעל עצמו נותנו לאשה אין צריך לומר בפני נכתב ובפני נחתם, ואם על ידי שליח השליח נותנו לה בפני שלשה ויאמר בפני נכתב ובפניי נחתם, ואם נתנו לה בפני שנים כשר. והעד כותב בחותמו פל' בן פל' עד, ואין (השליח) [האשה] עושה שליח לקבל גיטה מיד שליח בעלה אלא או היא תעשה שליח לקבלה ויקבלנו מיד בעלה או תקבלנו היא עצמה מיד שליח בעלה.
ואין הסופר רשאי לחתוך מן המגלה שהגט כתוב בו לאחר כתיבת הגט ואם חתך ממנו פסלו. וצריך לכוין השורות מיכן ומיכן שלא יעבור [...] חוץ לשורה יותר משני אותיות. ואם כתבו ביום ונתחתם בלילה פסול. כתבו בלילה ונתחתם ביום כשר. וצריך לכתוב בגט שם הנהרות. ואם יש בעיירות שנים או ג' נהרות צריך לכתוב שמות כולם. [...] ואין השליח צריך לעמוד על כל אות ואות שאפילו נכתב בפניו כל שהוא [כגון שיטה ראשונ'] יכול הוא לומר בפני נכתב ובפני נחתם, ואל יערב אות באות שצריך להפריש בין אות לאות ולהקיף האותיות גויל שלא יגעו זה לזה, ושכר סופר על הבעל דכת' וכתב ונתן פרק גט פשוט. [...] וצריך שיקראו העדים הגט ועל כן צריך שיהו עדים חשובים שידעו לקרות הגט קודם נתינה ולאחר נתינה, ואם נפל טיפת דיו על אות אחת בתוכו אין מועיל שימחוק דהויא ליה חק תוכות, ואם נסתמה מ"ם הפתוחה אין מועיל שיעשנה על ידי מחק, וצריך לכתוב ספר תירוכין בשיטה אחרונה, וקיום מחק פסול בגט, ולא יסיים הגט באמצע השיטה אלא ימלא כל השיטה, ויותר טוב הוא שיכוין לסיים ישר' בסוף שיטת י"ב בשוה ממה שימשוך האותיות ארוכים למלאות השיטה.
וכשהעדים חותמין יחתמו זה תחת זה בתחלת השיטה, וצריך שלא (יחזיקו) [ירחיקו] החתימה יותר משיטה אחת מן הכתב ויחתמו בראש השיטה שלא יהא רחוק מן הגליון פל' לוה מפל' מנה, וצריך להניחו עד שתייבש שלא יהא קרוש ויכול להזדייף, וצריך שיבטל הבעל כל מודעי דעבד ואחר כך יתננו הבעל בפני עדים, ותהא ידה פתוחה עד שיניח הבעל מאליו, ויאמר לה הבעל בשעת נתינה התקבל גטיך ותהא מגורשת ממני ותהא מותרת לכל אדם ויקראוהו העדים [...] או יעיינו בטוב היאך הכתיבה שזהו הגט שחתמו בו.
ברביעי בשבת בחמשה עשר לירח סיון שנת חמשת אלפים וששים ושבע לבריאת עולם למניין שאנו מנין כאן במדינת וורמיישא דיתבא על נהר רינוס ועל נהר איזנא איך אנא יוסף בן שמעון שנולדתי במדינת וורמיישא דיתבא על נהר רינוס ועל נהר איזנא ועומד היום כאן במדינת וורמיישא דיתבא על נהר רינוס ועל נהר איזנא וכל שום וחניכה דאית לי ולאבהתיי ולמקומי ולמקום אבהתיי צביתי ברעות נפשי בדלא אניסנא ופטרית ושבקית ותרוכית יתייכי ליכי אנת אנתתי שרה בת פריגורת שנולדה במדינת וורמיישא דיתבא על נהר רינוס ועל נהר איזנא ועומדת היום כאן במדינת וורמיישא דיתבא על נהר רינוס ועל נהר איזנא וכל שום וחניכה דאית ליכי ולאבהתייכי ולמקומייכי ולמקום אבהתייכי דהוית אנתתי מן קדמת דנא וכדו פטרית ושבקית ותרוכית יתייכי ליכי דיתיהוייין רשאה ושלטאה בנפשייכי למהך להתנסבא לכל גבר דיתיצבייין ואינש לא ימחי בידייכי מן יומא דנן ולעלם והרי את מותרת לכל אדם ודן דיהוי ליכי מנאי ספר תרוכין ואגרת שבוקין וגט פטורין כדת משה וישראל שמעון בן מאיר עד פוטיפר בן תחת עד אכסלרד בן פטר עד.
וצריך לכתוב דיתיהוייין ודיתיצבייין בה' יודין, וצריך להרחיק רגל שמאל של ה"י מגגו שלא יהא נראה כחי"ת, דלא לישתמע למהך כמו למחך דמשמע כי חוכא. ואם היא ארוסתו כותבין במקו' אנתתי ארוסתי. ואין לה רשות שתארס עד לאחר ג' חדשים שקבלה הגט.
ומי שנותן גט לאשתו על תנאי יקבל הסופר המגלה והקולמוס והדיו מיד האיש וכותב הגט ונותן אותו לאיש והאיש נותנו לאשתו או לשלוחה ואו' לה הילך גיטך על תנאי שאם אבא עד זמן פל' או עד חדש פל' יהא הגט בטל ואת תהא אשתי כשהיית לי מקודם, ואם לא אבא עד אותו זמן הרי זה גט. ומקבלת הגט מידו ונותנת אותו לב"ד עד זמן הנקבע להם, ואם יבא קודם הזמן הגט בטל, ואם יעבור הזמן אפילו שעה אחת הרי היא מותרת לכל אדם.
ואם האיש חולה ורוצה לגרש את אשתו כדי שלא תזקק לייבום ושאם ינצל תהא מותרת לו כבראשונה ואומר ומתנה כן אם מתי יהא גט ואם לא מתי לא יהא גט ואם מתי יהא גט והדר ליתיב לה ואי מיית הוי גיטא, ואי מיתפח אפילו כהן שריא ליה דאפילו ריח הגט אין כאן, וכל ימי חוליו לא תתייחד אשתו עמו ואם נתייחדה עמו זקוקה לייבום.
ואם הסופר אחד מן הג' עדים יחתום עצמו פל' בן פל' הסופר עד, ויכתוב למהך בלא יו"ד, פי' ללכת, דלא לישתמע לי מהך, וצריך להאריך אלו הוו"ין ו' אחרונה של וכדו, דלא לישתמע וכדי, דמשמע בחנם, ושל ותרוכית ותירוכין ושיבוקין ופיטורין, וצריך לכתוב ואגרת בלא יו"ד, ולא יכתוב לאיתנסבא דמשמע לא יתנסבא, אלא להיתנסבא, וכותבין ודן בלא יו"ד דלא לשתמע ודין. אם אין האיש או אין האשה בעיר כותבין מקום דירתן ומקום שהם בשעת הגט.
